במאמר הזה נעסוק ביתרונות התזונתיים של האגוזים לסוגיהם. נפרט על התועלת שבצריכת האגוזים השונים ועל השפעתם החיובית על הבריאות. נציג מידע מקיף על הערכים התזונתיים המצויים באגוזים, כולל חלבונים, שומן, וויטמינים ומינרלים. כמו כן, נלמד כיצד לבצע את השריית האגוזים בצורה נכונה ומותאמת אישית, כדי להבטיח תוצאות מיטביות עבור הגוף והבריאות.
מהו האגוז:
עץ האגוז מצטיין בשורשים רחבים ועמוקים בתוך האדמה. תכונה זו מאפשרת לו לקלוט כמויות אדירות של מינרלים חיוניים מהקרקע.
העץ שולח למעלה לאוויר ענפים ארוכים מרובי עלים, באמצעותם הוא מקבל אוויר ושמש רבה ופחמן, שמאפשר לו לייצר אגוזים בעלי ערך תזונתי גבוה במיוחד, המצטיינים במינרלים, בחלבון, בוויטמינים ובשומן איכותיים המתאימים במיוחד לאדם. ואלה עטופים בקליפה הסוגרת באופן מוחלט את המזון הנפלא הזה ומשאירה אותו נקי מזיהומים ופסולת, ומשמרת אותו תקין ובריא לאורך זמן.
בשונה משאר הפירות, האגוזים והשקדים למיניהם הם למעשה הגרעין של הפרי, הגרעין הוא בעצם התמצית של הצמח, שם נמצא הריכוז של השומן, החלבון, המינרלים, האנזימים וכל החומרים הנדרשים כדי להצמיח עץ חדש.
האגוזים (מלך, פקאן, מקדמיה, לוז, פיסטוק, קשיו, ברזיל, שקדים ועוד) מהווים מזון חיוני לגוף מדרגה ראשונה.
האגוז הוא תרכובת של שלושה דברים עיקרים: סיבים תזונתיים + שומן איכותי + חלבון.
היתרונות והערכים התזונתיים שיש באגוזים:
- האגוזים, בניגוד לבשר ושאר מזונות מהחי, קלים יותר לעיכול.
- האגוזים עשירים בברזל, סידן ובמינרלים חשובים אחרים. למשל חצי ק"ג שקדים מכיל סידן יותר מ 12 ק"ג בשר פרה.
- בהרכבם הטבעי הם מכילים יסודות מזון בעלי חשיבות לבניית הגוף ולתיקון נזקים (ריפוי). טוב יעשו הורים אם ידאגו להרגיל את ילדיהם להיזון מהמזון הזה שכל כך חשוב לבנית גופם והתפתחותו.
- לאגוזים חשיבות רבה מבחינה תזונתית, אם נאכלים בלי שעברו חימום או קליה, ובלי תוספת מלח.
- האגוזים מכילים שומן בלתי רווי (שומן בריא), בניגוד לשומן מן החי, כבשר ודגים שהוא שומן רווי. חימום או קליית האגוזים (פיצוחים) תחמצן את השומן שבהם, והוא יהפוך לשומן רווי.
- האגוזים מכילים חלבונים המהווים חומר מתקן והבונה מחדש תאים פגועים. זה חשוב מאוד לתחזוקה השוטפת של הגוף.
- חלבוני האגוזים הם החלבונים הטובים והמתאימים לאדם. הם אינם מייצרים "חומצת שתן", המיוצר בחלבונים מן החי.
- ספיגת החלבונים והשומנים הטובים שלהם, היא כמעט מושלמת קרוב ל- 100%.
- האגוזים מכילים סיבים תזונתיים חיוניים, ובכך מסייעים לשמור על ניקיון מערכת העיכול ומונעים עצירות.
- האגוזים אמנם חסרים בוויטמין סי, אך הם עשירים בוויטמיני a, b ולפעמים e.
- מבחינת מאזן חומצה מול בסיס, הרי תגובתם בגוף היא חומציות קלה המתאימה לאדם, וזאת בניגוד לחומציות גבוהה בהרבה המאפיינת את המזונות מהחי.
אופן האכילה המומלץ של האגוזים?
אם נקפיד ללעוס את האגוז כראוי, הוא יקבל מרקם נוזלי עדין טרם כניסתו לקיבה, דבר שיזרז את עיכולו וישפר את ספיגתו במעיים.
לאנשים הסובלים מבעיות שיניים ואינם יכולים ללעוס, ניתן לטחון אגוזים במטחנת קפה, או להכין מהם תחליבים עם מים בבלנדר.
לתינוקות שאינם יונקים אפשר לשלב תחליבים מהם כחלק מתפריט חלופי לחלב אם. בנושא זה יש להתייעץ עם יועץ טבעוני מומחה שינחה אתכם בנושא.
בגלל ריכוזם בחלבון ושומן, חשוב לאכול אגוזים בצירופי מזון נכונים, כדי שלא תיווצרנה הפרעות במערכת העיכול.
הצירוף האידאלי של האגוזים זה עם ירקות ועלים טריים או בתוך סלט ירקות חי, ללא שילוב עם מזון עמילני (לחם, אורז וכדו'), אפשר לצרף פירות חמוצים או חמצמצים.
יש לדעת שבגלל החלבון, האגוז ישהה בקיבה כארבע שעות בממוצע (תלוי בכמות), שמירה על צירופי המזון יבטיח קליטה מושלמת של אוצרות המזון האדירות המצויים באגוזים.
השריית האגוזים מספר שעות במים, תקל על תהליך העיכול, ותשפר את ספיגת החומרים המזינים שבם.
בנוסף לכך, לאחר ההשריה, אגוזים נוטים ליצור פחות גירוי בקיבה רגישה והם גם נקיים יותר.
יתרונות השריית אגוזים לפני האכילה
- מנקה מהם אבק ולכלוכים שונים – אגוזים מאוחסנים בדרך כלל למשך זמן ארוך והם עוברים תהליכים במתקנים שונים, מבלי לעבור שטיפה. כתוצאה מכך, יש עליהם אבק ולכלוכים אחרים. בעזרת השרייתם, אתם למעשה מסירים מהם את האבק ואת החומרים האחרים שנדבקו אליהם.
- השריית אגוזים מפחיתה טאנינים – אם הקיבה שלכם קצת מתקשה לעכל אגוזים ואתם חשים חוסר נעימות לאחר אכילתם, אז כנראה שהטאנינים הם הגורם לכך.
מטרת הטאנינים היא להגן על האגוז לפני שהוא נובט, והם נמצאים בעיקר בקליפתו.
טאנינים מקשים מעט על יכולת גופנו, לספוג את החומרים המזינים מהאגוזים. מצב זה מתרחש מכיוון שטאנינים מעכבים את אנזימי העיכול, ובשל כך נוצרת מגבלה בספיגתם של ויטמינים ומינרלים.
כמויות גבוהות מידי של טאנינים בגוף, עלולות להשפיע גם על ספיגת הברזל בגוף. טאנינים הם גם החומר הטבעי שיוצר את טעמם המריר של אגוזים מסוימים, כדוגמת אגוזי מלך.
השריית האגוזים מדללת את הטאנינים לכמות שהגוף יכול להתמודד איתה, וכך גם מפחיתה את מרירות האגוזים.
- השרייתם תפחית החומצה פיטית – חומצה פיטית היא נוגד חמצון טבעי בעל יתרונות בריאותיים. אך היא גם עשויה ליצור תקלות עם המינרלים שגופכם סופג מהתזונה.
חומצה פיטית מעכבת פפסין ו-טריפסין, שהם שני אנזימים שמסייעים לעיכול חלבונים. פפסין מסייע בפירוק החלבונים כאשר הם בקיבה, וה'טריפסין' מסייע לעיכול חלבונים במעי הדק.
כאשר משרים את אגוזים, אנו מפחיתים את כמות החומצה הפיטית, מה שמאפשר לגוף לספוג את המינרלים שבאגוזים בצורה טובה יותר.
- השרייתם תרכך אותם ותקל על עיכולם – אגוזים כדוגמת שקדים שהמבנה שלהם קשה, אינם קלים לעיכול, השרייתם תעזור למהר את עיכולם.
לסיכום: דילול הטאנינים, החומצה הפיטית והריכוך שלהם על ידי שרייתם, הופכת אותם לקלים יותר ללעיסה ולפירוק בכל שלב של העיכול.
כמה זמן צריך להשרות אגוזים?
השריית אגוזים לכשעצמה פשוטה וקלה מאוד.
- קחו את הכמות שאתם רוצים להשרות, שימו אותם בקערה ושטפו אותם מתחת למים.
- כעת הוסיפו מים נקיים מסוננים לקערה, עד שהם יכסו את האגוזים בדיוק, והשרו אותם כשמונה שעות במים.
- בתום ההשריה שטפו את האגוזים פעם נוספת ותיהנו מאגוזים טעימים, בריאים וקלים יותר לעיכול!
במקום לשפוך את מי האגוזים לאחר ההשרייה לכיור, אתם יכולים לשפוך לתוך העציצים של הבית, כי אחרי הכל יש בהם גם חומרים מזינים
הערכים התזונתיים של סוגי האגוזים השונים:
אגוזים מכילים בעיקר שומנים וחלבונים, אמנם אין זה אומר שהם לא מכילים גם עמילן (פחמימות).
השקד –
הוא אחד האגוזים החשובים והנפוצים. הוא מכיל כ25% חלבון, למעלה מ50% שומן בלתי רווי, וכ10% פחמימות עשיר במינרלים וויטמנים (כ3% ויותר) בעיקר ויטמין 1B 2B, סידן וברזל.
תכולת הסידן ויטמין E שבו היא הגבוהה ביותר מכל האגוזים, שקד אחד מכיל בממוצע 3 מ”ג סידן.
הקשיו –
אינו אגוז, אלא זרע חיצוני של פרי הדומה לתפוח. מאחר והוא מכיל חומצות מבחוץ, קולים אותו קלות לאחר הקטיף, ובכך מעלימים את החומצות האלה, ומה שאנו רואים בשווקים (קשיו לבן) זה הקשיו לאחר שעבר את התהליך הזה ולאחר קילוף קליפתו החיצונית הקשה. אגוז קשיו הוא האגוז בעל תכולת הברזל והנחושת הגבוהה ביותר מכל האגוזים.
הפקאן -
אגוז מאוד איכותי וזמין בקלות למערכת העיכול האנושית. הוא מכיל כ14% חלבון, קרוב ל70% שומן, כ8 אחוז פחמימות, ופחות מ2% מינרלים, סידן, מגזיום, ברזל, אשלגן, סלניום, מנגן, אבץ.
פיסטוק חלאבי –
אינו מכיל תאית או סיבים, מכיל מעל ל10% חלבון, למעלה מ50% שומן בלתי רווי, כ16% פחמימות, כ30% מינרלים, סידן ברזל, אבץ, 1B ו6B.
אגוז המלך –
יותר חומצתי מאחרים. ישנם מספר זנים של אגוז זה. הוא מכיל כ18% אחוז חלבון, כ65% שומן, כ13% פחמימות, וקרוב ל2% מינרלים, עשיר בסידן מנגזיום ואשלגן.
לוז (בונדק) –
גדל באשכולות על שיח. הוא מכיל כ15% חלבון, למעלה מ60% שומן חד בלתי רווי, כ15% פחמימות, קרוב ל2% מינרלים, סידן, מגזיום, אשלגן ויטמין E, בטא קרטון, והרבה סיבים תזונתיים.
מקדמיה –
מכיל פחות חלבון מאגוזים אחרים, קרוב ל10% חלבון, כ70% שומן, מחירו גבוה יחסית אך טעמו משובח.
צנובר –
אינו אגוז, אלא זרע של עץ אורן. אך תכונותיו התזונתיות מכניסות אותו למשפחת האגוזים. כ35% חלבון, וקרוב ל50% שומן, כ6% פחמימות, ומכיל יותר מ3% מינרלים.
הקוקוס –
מכיל בעיקר שומן רווי, בעלי תגובה חומצתית. כשהקוקוס טרי בשרו לבן ובתוכו יש נוזל צלול הנקרא חלב קוקוס. מכיל כ6% חלבון בלבד, מכיל קרוב ל60% שומן, כ20% אחוז פחמימות, וכ1.5% מינרלים.
אגוז ברזיל –
הוא מרוכז במיוחד, לכן הוא משביע גם כשאוכלים מעט ממנו. מכיל כ15% חלבון, כ60% שומן, כ6% פחמימות, כ3.5% מינרלים: סידן, מנגזיום, אשלגן, ובעיקר סלניום מינרל חשוב לתקינות הלב ובלוטת התריס. משמש נוגד חימצון חזק.
הערמון –
הנמכר אצלנו בחורף, מיוחד בכך שמכיל כ60% עמילן, וזה המון, ולכן טוב לאנשים פעילים, כ8% חלבון (פחות מהמקובל באגוזים אחרים) וכ2.5% אחוז מינרלים. למרות שמקובל לאוכלו אחרי חימום, ניתן לאוכלו גם חי. בגלל תכולת אחוז עמילן גבוהה, חשוב ללעוס הייטב ולערבב עם הרוק. ברוק נמצא אנזים הפטיאלין המבצע פירוק ראשוני של עמילן.
בוטנים –
אינם אגוזים הם שייכים למשפחת הקטניות ולכן ברכתם 'אדמה'. ולכן תכולת החלבון שלהם גבוהה במיוחד, כ 68 גרם חלבון, כמעט כמו בעדשים ושעועית.
הבוטנים שמוכרים כיום לרוב הם ישנים, רואים את זה בצבע שלהם בפנים, לכן יש לקנותם עם התרמיל שעליהם ולקלות קלות בתנור.
ישנם בטבע עוד מינים שונים של אגוזים, אך אלה לא מוכרים לנו בארץ. כמו כן לא כולם מתאימים למאכל אדם.
ישנם גם כמה סוגי זרעים חשובים:
זרעי דלעת –
מכילים כמות נהדרת של אבץ. אלו הם זרעים חשובים למי שתפקוד בלוטת הערמונית חשוב לו. בנוסף, האבץ מחזק את מערכת החיסון, מיטיב עם העור, משקם רקמות פגועות במערכת העיכול, מטפל בחוסר פריון – בעיקר אצל גברים, ועוד. מינון יומי מומלץ 1-2 כפות זרעי דלעת קלופים ליום ואתם מסודרים.
גרעיני חמנייה –
מכילים אבץ, אומגה 6, ברזל סידן וויטמין E. המינון היומי המומלץ 1-2 כפות ליום.
זרעי שומשום –
עשירים בסידן, ברזל וסיבים תזונתיים. חשוב לטחון לפני האכילה אחרת הזרעים לא נספגים בגוף. השתמשו בטחינה משומשום מלא.